#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שט. האם עד אחד נאמן לומר על נודר שהוא גדול ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה נאמן) דאב דייק טפי לדעת שניו של בנו לפי שעליו מוטל להודיעו לאחרים ולכך לאב עשאוהו כדבר שבידו כיון שסופו ליגדל ולא לאחרים <sup>קיג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קיג.  והרשב""א  (ד""ה בני)  כתב דאפילו אחר נאמן דעד אחד נאמן באיסורים ואדרבה אב לרבותיה נקטיה שאע""פ שהוא קרוב אצל בנו נאמן.</span>"	קידושין תוס' סד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שיא. מי שמוחזק שאשתו זקוקה ליבום האם נאמן בשעת מיתתו לומר שאינה זקוקה ומדוע? 	"כתבו התוס' (ד""ה רבי) בתירוץ ראשון שנאמן מהטעם שפירש רש""י שאין אדם חוטא ולא לו. ובתירוץ שני כתבו שלא יהיה נאמן שבשעת מיתה לא שייך למימר שיפטרה בגט דשמא אין לו כח."	קידושין תוס' סד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שיב. הנודר עד פני פסח עד מתי אסור ומדוע? 	"תנן במס' נדרים הנודר עד פני פסח רבי מאיר אומר אסור עד שיגיע רבי יוסי אומר שאסור עד שיצא. מ""ד עד שיגיע ס""ל דלא מחית איניש נפשיה לספיקא ומ""ד עד שיצא ס""ל דמחית איניש נפשיה לספיקא. והגמ' הקשתה שבמשנתינו שיטותיהם הפוכות ותירצה שיש להפוך שיטות התנאים בנדרים וכן הוא בברייתא. עוד תירצה ששם בלישנא דעלמא פליגי מר סבר עד פני הפסח עד קמי פיסחא ומר סבר עד דמפני פיסחא <sup>קיד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קיד.  כתב הר""ן  (כח,א מדפי הרי""ף)  ולענין הלכה הרמב""ם פסק בפ' עשירי מהלכות נדרים דהאומר עד פני אינו אסור אלא עד שיגיע לפי שסמך על סוגיא דנדרים דאתאמרא בדוכתה דמסקינן בה דמוחלפת השיטה, ועוד דהכא והתם מסייעינן ללישנא דמוחלפת השיטה ואמרינן והתניא וכו' וכיון דקיימא לן דרבי מאיר ורבי יוסי הלכה כר""י נקטינן דבאומר עד פני הפסח אינו אסור אלא עד שיגיע דרבי יוסי הכי אמר. אבל הרמב""ן פסק דאסור עד שיצא דלמסקנא דסוגיין דהכא לא צריכינן לאפוכי, ואע""ג דברייתא איפכא תניא, טפי עדיף לאפוכי ברייתא מקמי מתניתין, הלכך נקטינן דאסור עד שיצא דרבי יוסי הכי אמר.</span>"	קידושין סד: - סה.		
